רשלנות רפואית באבחון סרטן

בשונה מתחומים אחרים של רשלנות רפואית, בתחום הסרטן, לא ניתן לטעון שגורם רפואי כלשהו גרם להופעת הגידול, אלא רק שלא אבחן אותו בזמן ולכן מרבית התביעות בנושא, מבוססות על רשלנות רפואית באבחון. מיעוט מהתביעות עוסקות גם בהפניית המטופל לטיפול שאינו נחוץ או לא מתאים למקרה. 

גידול סרטני המתגלה בשלב מתקדם, הוא כידוע, לעתים גזר דין מוות. כאשר מטופל מתלונן בפני רופא המשפחה על תסמינים כמו שינויים בתיאבון ובמשקל, הזעות לילה, תשישות, כאבים וכדומה, תסמינים הנמשכים במשך שבועיים ויותר, והרופא אינו מפנה אותו להמשך בירור, ובדיעבד מתברר שהמטופל סובל ממחלץ הסרטן, יש מקום להגדרה של רשלנות רפואית באבחון סרטן.

גם כאשר מדובר במטופל עם היסטוריה משפחתית של סרטן, או סובל מגורמי סיכון אחרים כמו השמנת יתר או עישון, רופא המשפחה מחויב להפנות אותם לבדיקות גנטיות וכן למעקב אונקולוגי, החל מגיל צעיר ובתדירות גבוהה. 

איחור באבחון סרטן, משמעותו איחור במתן הטיפול שיעצור את המחלה או יאט את התקדמותה. איחור כזה יכול להביא, מלבד קיצור תוחלת החיים, גם לסדרות של ניתוחים, כריתות איברים, טיפולים קרינתיים, כימותרפיים וביולוגיים על כל תופעות הלוואי שלהם, מגבלות בתפקוד, פגיעה במראה החיצוני, חרדות ומצוקה נפשית. 

טיפול בסרטן שניתן בשלב מאוחר, כאשר כבר יש גרורות, הוא אגרסיבי וממושך יותר, יעילותו נמוכה יותר ותוצאותיו מובטחות פחות.

ברור שחולה סרטן שלא פנה בזמן לרופא לשם בדיקות מעקב או בדיקה של תסמין חדש, לא יוכל  לטעון שהתרחשה רשלנות רפואית, גם אם מחלתו התגלתה בשלב מאוחר.