רשלנות רפואית בניתוח

תוכן עניינים

בכל ניתוח קיימים סיכונים ותופעות לוואי. כמו בכל הליך רפואי אחר,  גם בניתוח, עלולות לקרות תקלות. נזק שנגרם למנותח כתוצאה מטעות אנוש עשוי להיות מוגדר כרשלנות רפואית בניתוח. במקרה כזה, באמצעות עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית והוכחת הנזק שנגרם בעקבות הניתוח, יכול לזכות המטופל בפיצויים בגין רשלנות רפואית.

ניתוחים הם הליך רפואי שגור, שנדרש לא פעם במהלך חיי אדם, בכדי לטפל בבעיה רפואית, לפעמים גם אסתטית. אדם שניגש לפרוצדורה כירורגית, גם הפשוטה ביותר, נדרש לתת את אמונו בצוות המטפל. האמון, למרבה הצער, מופר לעיתים בשוגג והמטופל יוצא ניזוק.

חוק הנזיקין קובע, שכאשר התנהלותו של איש מקצוע, לרבות אנשי הצוות הרפואי, לא עמדה ברמה הנדרשת של חובת הזהירות והמיומנות וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, ניתן להגיש נגד איש המקצוע או הצוות הרפואי תביעה בגין רשלנות. כך גם במקרה של נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח.

מהי רשלנות רפואית בניתוח?

טעויות רבות יכולות לקרות במהלך פרוצדורה רפואית פולשנית ומורכבת כמו ניתוח. במקרים קיצוניים, והיו גם כאלה, כריתה של איבר לא נכון, או השארת עצם זר בגוף המנותח, ברור לכל בר דעת שמדובר במקרה של רשלנות רפואית. במקרים שבהם הרשלנות פחות מובהקת, חשוב להצטייד בחוות דעת מקצועיות שיתמכו בכתב התביעה, על מנת להוכיח את הרשלנות בבית המשפט.

מקרים נפוצים ברשלנות רפואית בניתוח

רבים מתיקי הרשלנות הרפואית בניתוח המגיעים לבתי המשפט, נוגעים בשלבים שלפני ואחרי הניתוח, בטענות המטופל לאי קבלת "הסכמה מדעת", או מעקב רשלני לאחר הניתוח, אך יש גם תביעות העוסקות בכשלים טכניים בהליך הכירורגי עצמו כגון: ניקוב של איברים פנימיים, חיתוך של כלי דם, או פגיעה בעצב ועוד.

תביעות על רשלנות רפואית בניתוח, מוגשות בעקבות מגוון רחב של הליכים כירורגיים כגון: ניתוחים קיסריים בלידה, ניתוחי בקע, ניתוחים אורתופדיים, ניתוחי כליה, ניתוחי מוח, ניתוחי לב, ניתוחים אסתטיים למיניהם, ניתוחים בריאטריים ועוד.

האחראים העיקריים למקרי רשלנות בניתוח הם הצוות הרפואי בחדר הניתוח, והרשלנות בניתוח עלולה להתבצע על ידי הרופא המנתח, הרופא המרדים או אח או אחות חדר הניתוח, באמצעות פעולה שביצעו או לא ביצעו, תוך חריגה מהתקן המתבקש, שגרמה לנזק למטופל.

גרימת נזק נפשי

רשלנות רפואית בניתוח גורמת לנזק פיזי, אך לא פחות, לנזק נפשי לנפגעים. ישנם מטופלים רבים שניזוקו מבחינה פיזית בעקבות רשלנות רפואית בניתוח ונגרם להם נזק נפשי.

מקרי רשלנות רבים גורמים לטראומה בקרב הנפגעים שחוששים לתת את אמונם במערכת הבריאות לאחר הטיפול הרשלני. קל וחומר כשמדובר בניתוחים אלקטיביים, שאינם הכרחיים ונעשו ביוזמת המטופל.

רשלנות בניתוח אלקטיבי עלולה לפתח חרדות, רגשות אשמה קשים והלקאה עצמית חמורה. נזק נפשי שנגרם עקב רשלנות רפואית מוגדר כנזק "בלתי ממוני טהור", כלומר, נזק גוף שאינו מוחשי כמו: סבל, כאב, אובדן וצער. נזק נפשי, קרי, נזק בלתי ממוני טהור נחשב לאחד מיסודות העוולה הנזיקית, וכיום ניתן לקבל עליו פיצוי.

רשלנות לפני הניתוח

כאמור, הגדרה של רשלנות רפואית בניתוח, כוללת גם את הטיפול שקיבל המנותח טרם הניתוח, במהלכו ואחריו. על התובע (המטופל) להוכיח, שדבר מה בהתנהלות הצוות הרפואי המטפל לאורך שלבי התהליך, הוא זה שהביא לנזק שנגרם לו.

בשלב שלפני הניתוח, רשלנות רפואית יכולה לבוא לביטוי בבחירה שגויה של שיטת ניתוח, בבחירת שיטת הרדמה לא נכונה, במתן מינון לא מתאים של חומר ההרדמה, בהתעלמות מהנתונים הרפואיים של המנותח ועוד. 

עילה נפוצה לתביעת רשלנות בשלב הטרום ניתוחי היא כאמור ה"הסכמה מדעת", כלומר טענה של המנותח, שלא קיבל מהרופא לפני הניתוח את מלוא המידע על אפשרויות הטיפול העומדות בפניו, לרבות הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחת.

הסכמה מדעת, מחייבת את הרופא לפרט בפני המטופל מהו הניתוח שהוא עומד לעבור, מהי מטרתו ומהי התועלת הצפויה ממנו, מהם סיכויי ההצלחה, מהם הסיכונים, מהן תופעות הלוואי האפשריות ומהו משך ההחלמה הצפוי. הסכמה מדעת חשובה במיוחד, קל וחומר כשמדובר בניתוחים מסובכים ומסכני חיים.

רשלנות במהלך הניתוח

גם בניתוח עצמו, יכולים לקרות אירועים שיוגדרו בהמשך כרשלנות, בהתאם לחוות דעת של מומחים מהתחום. למשל, חיתוך שגוי של כלי דם שהביא לדימום, ניקוב איברים פנימיים, פגיעות באזורים שונים בחוט השדרה או במוח שגרמו לנזקים בלתי הפיכים, שימוש בציוד שלא עבר סטריליזציה שגרם לזיהום ועוד. 

רשלנות לאחר הניתוח

גם בתקופת ההשגחה והמעקב שלאחר הניתוח, עשויות לקרות תקלות שיוכרו כרשלנות רפואית בניתוח. למשל, אי הבחנה בהחמרה במצב המנותח כמו דימום פנימי או זיהום, אי מתן אנטיביוטיקה, אי שמירה על סביבה סטרילית שהביא להידבקות בזיהומים, שחרור מוקדם מדי מבית החולים, הסבר חלקי וחסר לגבי ההתנהלות המצופה מהמטופל בתקופת ההחלמה ועוד. 

תביעות רשלנות בניתוחים אלקטיביים

אחוז ניכר מהתביעות המוגשות לבתי המשפט בעילה של רשלנות רפואית, עוסק בניתוחי בחירה (ניתוחים אלקטיביים), כמו ניתוחים פלסטיים, ניתוחי שאיבת שומן, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים וניתוחים בריאטריים.

תביעות על ניתוחים מסוג זה, נוגעות לא פעם בהפרת החובה של ה"הסכמה מדעת", כלומר אי מסירת המידע השלם והמפורט למטופל, אודות ההליך הניתוחי והשלכותיו הבריאותיות. פירוט הסיכונים הכרוכים בניתוח ובתוצאותיו הכרחי בכל ניתוח, על אחת כמה וכמה בניתוחי בחירה, שאינם רפואיים או מצילי חיים וניתן להימנע מהם.

התיישנות

על תביעות רשלנות רפואית בכלל ורשלנות בניתוח בפרט, חלה התיישנות כעבור שבע שנים ממועד האירוע. כלומר, יש להגיש את התביעה לבית המשפט, לפני תום התקופה הזו. במקרים שבהם התגלה הנזק הרפואי שנוצר בניתוח רק כעבור זמן, ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. בכל מקרה, אם נגרם לכם נזק, לא מומלץ לחכות ולהתמהמה עם תביעת רשלנות רפואית.

 

מתי פונים לעורך דין רשלנות רפואית?

כאשר ניתוח אינו מצליח, או לא מביא עימו את השיפור המובטח בבריאות המטופל, או חמור מזה, מותיר את המנותח עם נזק שממנו לא סבל קודם, יש מקום לשקול תביעת רשלנות רפואית.

כדי לדעת האם יש ממש בחשדות של המטופל לגבי התנהלות רשלנית בניתוח, עליו לאסוף תחילה את כל המסמכים הרפואיים שניתן להמציא ואת רישומי הבדיקות והטיפולים ולפנות לעורך דין שתחום התמחותו רשלנות רפואית בניתוחים.  

עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון בתחום, יוכל לדעת כבר בשלב הראשון, האם יש לתיק סיכוי בבית המשפט ואלו חוות דעת מקצועיות נדרשות כדי לחזק את טיעוני התובע. בהמשך, הוא ילווה וייצג את התובע בכל שלבי ההליך המשפטי, עד לקבלת כספי הפיצויים.

 

תהליך הגשת התביעה

לאחר קבלת חוות הדעת של המומחים בתחום הרפואי בו נגרם הנזק למנותח, מוגש התיק לבית המשפט. הנתבע הוא בדרך כלל בית החולים, קופת החולים או המוסד הרפואי הפרטי בו מועסק המנתח או איש הצוות הרפואי הנחשד ברשלנות. הצד הנתבע מגיש לבית המשפט כתב הגנה ומצרף אליו חוות דעת של מומחים מקצועיים מטעמו.   

כדי להוכיח רשלנות בניתוח, על התובע להוכיח שנגרם לו נזק, כולל הבהרת משמעויותיו, להוכיח בעזרת חוות הדעת המקצועית שהייתה רשלנות במהלך הניתוח, לפניו או אחריו ולהראות שיש קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.

קבלת פיצויים

כמו בכל תביעה אחרת המוגשת לבית המשפט, גם תביעת רשלנות בניתוח כרוכה בהוצאות כספיות, החל מתשלומים על מסמכים רפואיים ואגרות ועד חוות הדעת הרפואיות, הקריטיות לבניית התיק, שעלותן נעה בין 6,000-20,000 שקלים.

במידה ויחליט בית המשפט שאכן מדובר ברשלנות רפואית בניתוח ויפסוק פיצויים לתובע, חישוב גובה הפיצויים יתבצע לפי "ראשי נזק", כלומר ההוצאות הכספיות בהן נושא המטופל וייאלץ לשאת גם בעתיד בעקבות הנזק שנגרם לו, כמו עלויות של טיפולים, תרופות, הוצאות סיעוד ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כמו כן, ניתן לקבל פיצוי גם על ראשי נזק שלא ניתן לכמת, כמו כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים.

לייעוץ ראשוני ללא תשלום צרו עימנו קשר, בהצלחה.

מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית

רשלנות רפואית - עו"ד ענבל ששי
רשלנות רפואית

רשלנות רפואית – המדריך המלא תוכן עניינים רשלנות רפואית, כוח עליון או טעות אנוש שניתן היה למנוע? מדובר בסוגיה רגישה ונפוצה שנדונה רבות בין כותלי

לכתבה המלאה »