משרד עו"ד בעפולה » רשלנות רפואית » רשלנות רפואית בשיתוק מוחין

רשלנות רפואית בשיתוק מוחין

בישראל נולדים מדי שנה מאות תינוקות הסובלים משיתוק מוחין. חלק מהמקרים הם תוצאה של רשלנות רפואית של הצוות המטפל, אם לפני הלידה, במהלכה או לאחריה. איך יודעים שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בשיתוק מוחין ולמי פונים? כל המידע במאמר הבא.

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין הוא שם כולל לקבוצת הפרעות נוירולוגיות, שנגרמות מנזק מוחי ומתבטאות בנתק בין המוח לשרירים. ברוב המקרים, הנזק המוחי ליילוד נגרם מסיבה כלשהי כבר במהלך ההריון, אך לעיתים הוא תוצאה של כשלים במהלך הלידה או הטיפול שלאחריה.

הנזק המוחי בשיתוק מוחין, גורם להפרעה במערכת המוטורית הרצונית. הביטוי הוא איברים משותקים, לקות בתנועה, קושי בדיבור ועוד. שכיחות התופעה, עומדת על 3.5 מתוך 1,000 לידות, והיא מופיעה בעיקר אצל זכרים.

התסמונת נחלקת על פי דרגות חומרת הפגיעה, מנכות בגפה אחת, דרך נכות בפלג גוף תחתון, בצד אחד של הגוף, בשלוש גפיים וגב ועד לנכות כוללת של ארבע הגפיים והגב.

בנוסף, היא מסווגת על פי הפרעות התנועה: ספסטיות (נוקשות), דיסטוניה (כיווץ שרירים לא רצוני), כוריאה (עווית לא רצונית) ואטטוזה (תנועתיות יתר).

כאשר הפגיעה המוחית מתרחשת ברחם במהלך ההריון, לא תמיד ניתן לאתר אותה בבדיקות המעקב. הסיבות לפגיעה מוחין לא תמיד ברורות, אך נמצא קשר בין הופעתה לבין הריון בגיל צעיר, הריון מרובה עוברים, משקל לידה נמוך של היילוד והימצאות זיהומים נגיפיים אצל האם כגון: אדמת, הרפס או דלקת קרום המוח. על רשלנות רפואית בהריון קראו כאן

מהי רשלנות רפואית בשיתוק מוחין?

לא כל מקרה של שיתוק מוחין, הוא תוצאה של רשלנות רפואית ולמעשה, רוב המקרים אינם כאלה, אבל לעיתים, הפגיעה היא אכן מעשה ידי אדם, בעיקר כשמדובר בסוגי שיתוק מוחין מסוימים.

תקלות שונות במהלך הלידה, יכולות לגרום לנזק מוחי לעובר. מחסור בחמצן בדם של האם שאינו מטופל, למשל, מצוקה עוברית או מחסור בחמצן לעובר שלא ניתן להם מענה, שטף דם מוחי לעובר, חבלה בזמן הלידה ולידה מוקדמת.

נזק מוחי, יכול להיגרם ליילוד, בעיקר אם הוא פג, גם לאחר הלידה, כתוצאה מחבלה בראש, חום גבוה, דלקת קרום המוח ועוד.

הוריו של ילד הלוקה בשיתוק מוחין, המוכיחים שהפגיעה בפרי בטנם נגרמה מרשלנות, יכולים לזכות בפיצויים. בשנת 2015 למשל, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע פיצויים על סך 9 מיליון שקלים להוריו של ילד, שטיפול כושל בפגיית בית חולים, גרם לפגיעה במוחו והותיר אותו עם שיתוק מוחין.

על פי פקודת הנזיקין, כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להמציא לבית המשפט ראיות לכך שנפל דופי בהתנהלות הרופא או מי מהצוות הרפואי, שנגרם נזק ליילוד (במקרה זה שיתוק מוחין) ולהוכיח קשר סיבתי בין השניים.

רשלנות רפואית באבחון שיתוק מוחין

עילה נוספת לתביעת רשלנות רפואית בהקשר של שיתוק מוחין, נוגעת לרשלנות באבחון הבעיה בתקופת חייו הראשונה של התינוק, שאמור להתבצע עד גיל שנתיים מקסימום, כדי לתת לילד את הטיפול המתאים.

כבר בשלבי חייו הראשונים, אמור רופא מיומן להבחין שהתינוק סובל מעיכוב התפתחותי ומלקות תנועתית ולהקשיב לדיווחי ההורים על התנהלותו בבית.

התסמינים הראשונים לשיתוק מוחין בתינוקות יכולים להיות איחורים התפתחותיים, חוסר יכולת לדבר, בעיות בראייה, הפרעות יציבה, פרכוסים, בעיות נשימה, ריור בלתי נשלט, בריחת שתן, עקמת בעמוד השדרה ועוד.

כשעולה חשד שמשהו לא תקין, על הרופא להפנות את ההורים בהקדם לסדרת בדיקות, כדי להגיע לאבחנה מדויקת של הבעיה ולאפשר מתן טיפול מתאים לילד, ללא שהות. כשל במתן אבחנה של שיתוק מוחין או מתן אבחנה באיחור, הם עילה לתביעת רשלנות רפואית.רשלנו

רשלנות רפואית בטיפול בשיתוק מוחין

שיתוק מוחין הוא אמנם מצב בלתי הפיך, אבל בעזרת שיקום, טיפול נכון ומענה לצרכים המיוחדים, ניתן לשפר את איכות החיים והתפקוד של ילדים ומבוגרים הסובלים ממנו, להביא אותם לדרגה מסוימת של עצמאות ולהפחית את התלות שלהם בסובבים אותם.

רשלנות רפואית בטיפול, יכולה להתבטא במניעת טיפול ומעקב מילד הסובל משיתוק מוחין, בחוסר יכולת לזהות מהם הטיפולים הספציפיים להם זקוק אותו ילד כדי להתקדם או באי מתן טיפול בשלב המוקדם האפשרי, מה שעלול להביא אף להרעה במצב.

צורות נפוצות של רשלנות רפואית המובילות לשיתוק מוחין

רשלנות רפואית הגורמת לפגיעה מוחית ביילוד, יכולה להתרחש בשלב שלפני הלידה, למשל כאשר הצוות הרפואי לא מזהה מצבי סיכון כמו אי ספיקה שלייתית, שליית פתח או צניחה של חבל הטבור.

במהלך הלידה עצמה, רשלנות יכולה להתבטא בכך שהצוות לא מבחין במצוקה עוברית המשתקפת במוניטור, לא מזהה שהדופק של העובר איטי או לא יציב, לא מפנה את היולדת לניתוח קיסרי בשל אותה מצוקה, כושל בחילוץ מהיר של יילוד שנתקע בתעלת הלידה בשל פרע כתפיים (כליאת כתפיים) או מנח לידה בעייתי, או לא מזהה בזמן היווצרות זיהום ומטפל באנטיביוטיקה.

סימנים שכיחים שעשויים להצביע ששיתוק המוחין נגרם מרשלנות רפואית

אירועים מסוימים במהלך הלידה ולאחריה, יכולים לרמז על תקלה או התרשלות של הצוות הרפואי, שיתכן שהייתה זו שהובילה לפגיעה המוחית ביילוד.

זה יכול להיות ניתוח קיסרי אליו מובהלת היולדת בחירום או יילוד שמועבר במהירות לחדר טיפול נמרץ או נזקק להחייאה או תמיכה נשימתית לאחר הלידה. גם התקפי פרכוסים או דימום מוחי אצל התינוק במהלך השבוע שלאחר הלידה, יכולים להצביע על כיוון של רשלנות רפואית בלידה.

מתי מומלץ לפנות לעורך דין מומחה ברשלנות רפואית

להורים לילד שאובחן עם שיתוק מוחין, החושדים שהוא תוצאה של טיפול רשלני, מומלץ כצעד ראשון, לפנות לעורך דין רשלנות רפואית. המשרד של עו"ד ענבל אפללו ששי בעפולה, עוסק, בין השאר, בהגשת תביעות על רשלנות רפואית.

כאן תוכלו לקבל ייעוץ משפטי ולברר האם המקרה שלכם יכול לענות על הגדרה של רשלנות רפואית והוא בעל סיכויי זכייה בבית המשפט.

תהליך הגשת התביעה

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, נפתח באיסוף ראיות ומסמכים רפואיים ככל שהדבר ניתן, כדי להוכיח שאכן הייתה לפני, במהלך או אחרי הלידה, התנהלות לא תקינה והיא זו שהביאה לנזק ליילוד.

עם החומרים הללו יש לפנות כאמור לעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. במידה שיחליט שיש לתיק סיכוי, עורך הדין ימציא חוות דעת של מומחים ברפואה מיילדותית, שיתמכו בטענות התביעה.

לאחר שהתובע מגיש, באמצעות עורך דינו, כתב תביעה לבית המשפט, הנתבע, שהוא המוסד הרפואי בו מועסק איש הרפואה החשוד ברשלנות, מגיש לבית המשפט כתב הגנה. לכתב ההגנה, מצורפות חוות דעת מקצועיות, שאמורות להוכיח שהרופאים נהגו כשורה.

מהן העלויות של תביעת רשלנות רפואית?

בתביעת רשלנות רפואית, כמו בכל תביעת נזיקין המוגשת לבית המשפט, יש גם סוג של הימור, מאחר שלתביעה יש עלויות, אך לא ניתן להבטיח מראש את קבלת הפיצויים.

ההוצאות כוללות עלות שכפול מסמכים רפואיים, אגרות בית משפט ובעיקר חוות הדעת המקצועיות ולעתים נדרשת יותר מאחת, שבלעדיהן לא ניתן להגיש את התביעה ועלותן יכולה להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים.

אם נפסקו לטובת התובע פיצויים, הוא יצטרך לשאת גם בעלות שכר הטרחה של עורך הדין, המחושב באחוזים מתוך סכום כספי הפיצויים.

פוסט טראומה, דיכאון ונזק נפשי

רשלנות רפואית בשיתוק מוחין מותירה נזק נפשי עצום בקרב ההורים הנפגעים, אשר נאלצים לשלם מחיר יקר מנשוא, יום ביומו, למשך כל ימי חייהם. גידול ילד עם שיתוק מוחין מצריך אינספור טיפולים, ריצות, ביורוקרטיה, אמצעים וסבלנות. לעיתים מציאות שכזו עלולה להעיב על המצב הנפשי ולהוביל לדיכאון.

בנוסף, נפגעי רשלנות רפואית בשיתוק מוחין עלולים לסבול מפוסט טראומה שעלולה לפגוע בתחומים שונים בחייהם. נזקים נפשיים שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית מוגדרים כנזקים "לא מוחשיים" (נזק בלתי ממוני טהור) כמו: אובדן, סבל וכאב, וכיום ניתן לקבל עליהם פיצוי מכוח דיני העוולה הנזיקית.

התיישנות על תביעת רשלנות רפואית

על תביעות רשלנות רפואית חלה התיישנות כעבור שבע שנים, כך גם בתיקי רשלנות רפואית בשיתוק מוחין. מסיבה זו, בעיקר כשהנזק שנגרם לתינוק מאובחן באיחור, חשוב לברר מיד כשמתעורר החשד, האם הפגיעה יכולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית והאם יש היתכנות לתביעה.

במקרים מסוימים, קטין שנפגע מרשלנות רפואית, יכול להגיש תביעה עצמאית כשהוא הופך לבגיר, בגיל 18 ולאורך שבע השנים שאחר כך.

לכללי ההתיישנות קיימים חריגים, וכל מקרה נבחן לגופו.

פיצויים עבור טיפול בילד

כאשר נפסקים פיצויים למשפחתו של ילד הסובל משיתוק מוחין, מדובר לרוב בסכומים נכבדים, מאחר שעלויות הטיפול בילד כזה, גבוהות.

פגועי שיתוק מוחין, נשארים פגועים לכל ימי חייהם. הם זקוקים לטיפולים שיקומיים רבים כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפולים אורתופדיים, ריפוי בדיבור, פעילויות של ספורט משקם, טיפול תרופתי להרפיית נוקשות שרירים ועוד.

כמו כן, נדרשות עבורם התאמות של הבית למגבלות ורכישת אמצעי ניידות כמו כיסאות גלגלים, הליכונים ומעלונים.

בחישוב הפיצויים עבור ילד הסובל משיתוק מוחין, נכללים גם "ראשי נזק" נוספים, כמו פגיעה או אובדן מוחלט של כושר ההשתכרות של הנפגע בבגרותו, הפסד שכר להורים, הזדקקות לסיעוד וקיצור תוחלת חיים.

אחד מראשי הנזק הנכנסים לחישוב הפיצויים בתיקי רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בלידה בפרט, עוסק בנזק הנפשי ובטראומה הנגרמים לנפגעים במקרים הללו, הורים שציפו לילד בריא וקיבלו ילד פגוע ונדונים להתמודד עם קושי פסיכולוגי ופיזי מתמשך, לכל ימי חייהם.

רשלנות רפואית בשיתוק מוחין

תוכן עניינים