רשלנות רפואית - המדריך המלא

תוכן עניינים

רשלנות רפואית, כוח עליון או טעות אנוש שניתן היה למנוע? מדובר בסוגיה רגישה ונפוצה שנדונה רבות בין כותלי בתי המשפט בישראל. בשנים האחרונות חלה עלייה בהגשת תביעות רשלנות רפואית. מהי רשלנות רפואית, איך מוכיחים אותה ולמה הרבה תיקים מסתיימים בהסכם פשרה? ריכזנו עבורכם את כל המידע הנחוץ במדריך המלא לרשלנות רפואית.

אף אחד מאיתנו לא מצפה לצאת מניתוח או מטיפול רפואי עם נכות, ואף אחת לא מאמינה שתלד תינוק עם מומים שלא אותרו בהריון.

אנחנו מדחיקים את הסכנה, אבל היא קיימת. למרבה הצער, לעיתים פעולות רפואיות מסתיימות בנזקים בלתי הפיכים, אבחונים רפואיים שגויים גורמים לחוסר טיפול רפואי הולם למחלה, חבלה בסיכויי ההחלמה, ואף חמור מכך, מובילים למוות ברשלנות.

ברור ששום דבר מאלה לא נעשה בזדון או מתוך כוונה להרע, אבל במקרים מסוימים, הנזק שנגרם הוא קריטי וניתן להוכיח שמדובר ברשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בהגדרה, היא מתן שירותים רפואיים תוך חוסר שימוש במיומנויות, או אי נקיטת זהירות סבירה, שבעקבותיה נגרם נזק למטופל. כאשר המטופל מצליח להוכיח שמדובר אכן ברשלנות רפואית, הוא זכאי לפיצויים בגין הנזק.

רשלנות רפואית מוזכרת כבר במשפט הרומי ובמשפט העברי העתיק. התביעה הראשונה בנושא, הוגשה באנגליה בשנת 1347. תביעות רשלנות רפואית מוגשות במגוון תחומים רפואיים כמו: הריון ולידה, סרטן, הליכים כירורגיים כמו ניתוחים פלסטיים ובריאטריים רבים, טיפולי שיניים ועוד.

בין הנזקים שנגרמים בגין רשלנות רפואית, אפשר למצוא נכויות, מוגבלויות, כאבים כרוניים, אובדן כושר עבודה בעיות נפשיות ומוות. טעויות במתן טיפול רפואי, על פי מחקר שפרסמה אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור ב-2016, הן סיבת המוות השלישית בשכיחותה בארה"ב.  

אם בעבר זה היה נדיר לערער על סמכותו של רופא, והיה מקובל לקבל בהכנעה את תוצאות הטיפולים הרפואיים, כיום, נזק שנגרם בעקבות הליך רפואי או אבחון שגוי, יוביל ברוב המקרים את המטופל או בני משפחתו, לשקול אודות הגשת תביעת רשלנות רפואית.

לריבוי התביעות על רשלנות רפואית יש היבטים שונים. מצד אחד, בכוחה של המגמה לתרום לשיפור רמת הרפואה ולהקפדה יתרה על זהירות והליכים תקינים. אולם, מצד שני, היד הקלה על הדק התביעות, עלולה ליצור "רפואה במגננה", העסוקה בהקטנת הסיכונים לתביעות, גם אם זה כרוך בביצוע בדיקות והליכים מיותרים, על חשבון רווחת המטופל.

רשלנות רפואית בישראל

רשלנות רפואית בישראל היא חלק מהחוק הכללי של עוולת הרשלנות, בפקודת הנזיקין. כמו בעולם, עם עליית המודעות לזכויות החולה, חלה גם אצלנו עלייה במספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות נגד רופאים ומוסדות רפואיים. חברות הביטוח ומשרד הבריאות בישראל, משלמים כיום יותר מרבע מיליארד שקל בכל שנה, כפיצויים לנפגעי רשלנות רפואית.

בין העילות הנפוצות בישראל לתביעות כאלה, אפשר למצוא כשלים באבחון מומים בעובר בהריון, סיבוכים בלידות, טעויות או איחורים באבחון מחלות קשות, ניתוחים שהסתבכו, רישום שגוי של תרופות או מינונים, טיפולים פולשניים מיותרים ועוד.

במקרים מסוימים, ניתן לקבל על פי החוק בישראל, פיצוי ללא הוכחת רשלנות רפואית. מדובר על מקרי פגיעה שנגרמו עקב קבלת חיסון, עירוי דם או כתוצאה מטיפולי הגזזת שניתנו בשנות ה-40 וה-50.

 

סוגי רשלנות רפואית

כאמור, ישנם סוגים שונים של תביעות רשלנות רפואית, להלן סוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר בישראל:

  • רשלנות רפואית בהריון – מרבית התביעות לרשלנות רפואית בישראל הן בתחום הגינקולוגיה. מקרים שבהם נולד תינוק פגוע בריאותית או בעל תסמונת כלשהי, שהיה ניתן לגלות ולאבחן מבעוד מועד טרם הלידה, עוד בשלב הבדיקות הגנטיות של ההריון.
  • רשלנות רפואית בלידה – למרבה הצער ישנם מקרים שבהם ישנה פגיעה בבריאות התינוק או אימו בעקבות תהליך הלידה ואחריה.
  • רשלנות רפואית בטיפולי שיניים – רשלנות רפואית בטיפול שיניים עלולה להתבצע במגוון תחומים כגון: טיפול שורש, שיקום הפה, אורתודנטיה, השתלות ועוד.
  • רשלנות רפואית במחלת הסרטן – רשלנות הנובעת מאבחון לקוי וטיפול שגוי הניתן לחולים במחלת הסרטן, בו בזמן שניתן היה לבצע אבחון מוקדם, להעניק טיפול הולם ולמגר את המחלה.
  • אבחון מאוחר של מחלות – תופעה נפוצה נוספת בישראל היא אבחון מאוחר של מחלות קשות, שעלול להסתיים בנזק רפואי בלתי הפיך ואף במוות.
  • רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – גם מקרים של רשלנות בעקבות ניתוחים פלסטיים נפוצים בישראל, מדובר על ניתוחים שבעקבותיהם נגרם נזק בלתי הפיך לגופו ולבריאותו של המטופל.
  • רשלנות רפואית בניתוחים רפואיים – מקרים בהם חלו סיבוכים במסגרת הניתוח (שאינם ידועים מראש) כגון: ניתוחים חוזרים בעקבות אביזרים רפואיים שנשכחו בגוף המנותח וכדומה.
  • רשלנות רפואית בניתוחים בריאטריים – ניתוחי קיצור קיבה או שרוול דורשים מיומנות רבה, ולעיתים עלולים להסתבך בעקבות מורכבותם.
 

האם הנזק נגרם מרשלנות רפואית?

חשוב לציין, לא כל נזק שנגרם למטופל בעקבות מחלה או הליך רפואי, הוא בהכרח תוצאה של מה שמוגדר כרשלנות רפואית. הוכחת רשלנות רפואית, תלויה במציאת קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל, לבין התנהלות לא תקינה, או לא בגדר הזהירות הסבירה של הצוות הרפואי.

דהיינו, יש לברר האם הרופא יידע את המטופל לפני הטיפול בדבר הסכנות, סיכויי ההצלחה, תופעות הלוואי וההחלמה, האם הציע חלופות לטיפול במידה שהוא טיפול חדשני, האם יכול היה לדעת מראש שייגרם נזק כתוצאה מהטיפול והאם קיים קשר סיבתי בין הטיפול לנזק. 

תהליך התביעה

כאשר מתכוונים להגיש תביעת רשלנות רפואית, חשוב לדעת שאורכו של ההליך עד לרגע קבלת פסק הדין והפיצויים, יכול להגיע גם לכמה שנים. אם הצד המפסיד מערער על פסק הדין, דבר שקורה פעמים רבות, ההליך יכול להתארך בשנתיים נוספות.

השלב הראשון בהגשת התביעה, הוא פגישה ראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית מנוסה. חשוב להצטייד לפגישה בכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. העורך דין יברר את פרטי המקרה ויחווה את דעתו המקצועית לגבי היתכנות של זכייה בתיק.

בשלב השני, יתבצע איסוף מסמכים רפואיים נוסף (במידת הצורך) על ידי משרד עורך הדין, הכרוך בתשלום למוסדות הרפואיים. את התיעוד הרפואי יעביר עורך הדין לבדיקה של מומחים בתחומי הרפואה המדוברים, כדי לקבל את חוות דעתם האם יש סיכוי לתביעה ומהי הדרך הנכונה להתקדם בתיק.

חוות הדעת של המומחים, מהוות את הבסיס לכתב תביעת הרשלנות הרפואית. בשביל להבטיח את הצלחת התיק, חשוב שהעורך דין יבחר את המומחים הרלוונטיים וידע לעבוד מולם, בצורה שתביא לגיבוש חוות דעת שתקדם את התביעה.   

התיישנות רשלנות רפואית

מטופלים רבים חושבים שתביעתם התיישנה, יחד עם זאת חשוב להדגיש כי לא בכל המקרים תחול "התיישנות קלאסית" של 7 שנים, אלא יותר. יחד עם זאת לא כדאי להתמהמה עם הגשת תביעה כזאת, מכיוון שיתכן ובתוך 7 שנים מהיום בו התרחש הנזק, חל על המקרה חוק התיישנות, אשר לפיו קיימת מניעה מתביעה, עקב הזמן הרב שחלף ממועד עילת התביעה ועד להגשתה בפועל. במקרים בהם המטופל הנפגע היה קטין, נתונות לו 7 שנים מגיל 18 ואילך, להגשת התביעה. 

איסוף מסמכים וראיות

כאשר יש חשד לרשלנות רפואית, יש להתחיל מיד באיסוף מסמכים רפואיים וראיות אחרות, שיוכלו לשמש לבניית התיק. חשוב במקביל, לתעד בכתב את פרטי המקרה, את שמות אנשי המקצוע שנטלו חלק בהליך הרפואי, תפקידיהם ואת התאריכים המדוברים.

המטופל או נציגו המשפטי, זכאים, על פי חוק זכויות החולה, לקבל לידיהם עותקים של כל המסמכים הרפואיים בעניינו של המטופל, גם אלה שלא הוצגו בפניו קודם. איסוף כל התיעוד הרפואי המתאים, הוא בעל חשיבות רבה. לאחר שכל החומר בידיו, יוכל עורך דין רשלנות רפואית ללמוד את פרטי המקרה ולגבש את הדגשים הנדרשים מחוות הדעת של המומחים הרפואיים. 

הערכת הפיצוי בתביעה

חשוב לציין שבמסגרת הפגישה הראשונית עם עורך דין רשלנות רפואית, אין אפשרות להעריך מראש את גובה סכום הפיצויים שיקבל המטופל בתיק. רק לאחר שיוגש החומר לעיונם של מומחים שייבחנו את כל פרטי המקרה לגופו תהיה אפשרות להעריך את סיכויי הצלחת התיק.

כמו בתביעות נזיקין אחרות, חישוב הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית, נעשה על פי "ראשי נזק", כגון: הוצאות רפואיות, פגיעה ביכולת ההשתכרות, הוצאות על נסיעות להליכים רפואיים, הוצאות על עזרה מצד שלישי, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ועוד.

ראשי הנזק מתחלקים לנזקי עבר, כמו הוצאות כספיות וירידה בהשתכרות, ולנזקים עתידיים, כמו עזרת צד שלישי, כאב וסבל. כשמדובר בנזק שגם רופא מומחה לא יכול לכמת, כמו "כאב וסבל", ההחלטה על גובה הפיצוי נתונה לשיקולו של בית המשפט, תוך בחינת מקרים דומים.

חשוב לדעת, מתוך הפיצויים שיקבע בית המשפט, ינוכו התגמולים (למשל מהביטוח הלאומי) להם זכה התובע בעקבות התאונה או האירוע הבריאותי.

חוות הדעת הרפואית

תביעה בגין רשלנות רפואית, לא יכולה להיות מוגשת לבית המשפט, ללא חוות דעת מקצועיות של מומחים מתחומי הרפואה, בהם עוסק התיק. כדי להקטין את הסיכון הכספי הכרוך בהגשת תביעת רשלנות רפואית, ובשל העלויות הגבוהות של חוות הדעת המקצועיות, ניתן לקבל תחילה חוות דעת ראשונית מקוצרת, שעלותה נמוכה יותר, אך בכוחה להבהיר ללקוח האם יש "קייס" וכדאי להגיש את התביעה. כאשר קיימת כבר עילת תביעה, ניתן לפנות לחוות דעת רפואית מורחבת ומעמיקה יותר, שתתמוך בכתב התביעה. 

כתב התביעה

כתב התביעה ברשלנות רפואית כולל את תמצית פרטי המקרה ואת טענות התובע לקשר סיבתי בין הטיפול שקיבל לבין נזק שנגרם לו. בנוסף, מוזכר קיומה של חוות הדעת המקצועית המצורפת ושל המסמכים הרפואיים המצורפים. הגשת כתב התביעה לבית המשפט, כרוכה בתשלום אגרה.

כתב התביעה יכול להיות מוגש לבית משפט שלום, שבסמכותו לפסוק פיצויים על רשלנות רפואית עד סכום של 2.5 מיליון שקלים, או לבית משפט מחוזי, המטפל בתביעות שערכן גבוה יותר מ- 2.5 מיליון שקלים.

מרגע הגשת כתב התביעה, מקבל הנתבע, שהוא ברוב המקרים קופת חולים, בית חולים או מרפאה פרטית, 60 יום להגשת כתב הגנה, הכולל חוות דעת רפואיות נגדיות.

לאחר בחינת כתב ההגנה של הנתבע, אפשר לשקול בצורה מושכלת את כדאיות הגשת התביעה, לעומת בחירה בהסכם פשרה. יש מקרים בהם כדאי להיעזר בחוות דעת נוספת בשלב זה, כתגובה לחוות הדעת הנגדית של הנתבע, לפני שמחליטים.

מתי כדאי ללכת על הסכם פשרה?

המציאות מוכיחה שרוב תביעות הרשלנות הרפואית, מגיעות בשלב זה או אחר להסכם פשרה, אם במסגרת הליך גישור או על פי הצעת בית המשפט. על פי הסכם הפשרה, יורד סכום הפיצויים ממה שנתבע מלכתחילה.

ההחלטה ללכת לפשרה, לוקחת בחשבון את הסיכוי שהתביעה תידחה ואז יוותר התובע ללא פיצוי כלל ואף ייאלץ לשאת בהוצאות המשפטיות של הצד הנתבע.

במקרי רשלנות רפואית, מעורבים לא פעם רגשות ומערכת קבלת ההחלטות של התובע לא תמיד רציונלית וכאן תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית, להציג בפני הלקוח את הסיכונים והסיכויים של כל בחירה שייקח במסגרת התביעה.

כמה זה עולה?

את הפיצוי שיקבל התובע ואם יקבל אותו, לא ניתן להעריך בשלב ההתחלתי, אבל את היקף ההוצאות הצפויות בהליך התביעה, אפשר להעריך כבר בפגישה הראשונה עם העורך דין.

עלות ההליך כוללת בין השאר את איסוף וצילום המסמכים הרפואיים ותשלום אגרת תביעה לבית המשפט על סך 800-1,800 שקלים, על פי סוג הערכאה וללא תלות בגובה התביעה.

אולם, ההוצאה העיקרית, שעומדת על סכומים של בין 6,000-20,000 שקלים (בהתאם למורכבות התיק ולמוניטין של המומחה) היא חוות הדעת הרפואיות, ההכרחיות לבניית התיק. כדי להקטין את הסיכון הכספי, כדאי במקרים מסוימים לבקש חוות דעת ראשונית של מומחה בעלות נמוכה, כדי לוודא שאכן יש לתיק סיכוי, לפני שניגשים לקבל חוות דעת מלאה ומפורטת, שעלותה גבוהה יותר.

שכר טרחת עורך דין רשלנות רפואית

בבחירת עורך דין רשלנות רפואית, מומלץ לשים דגש על הניסיון והידע שלו בתחומי המשפט והרפואה, שיש ביכולתו לסייע לקדם את התיק בצורה המהירה והראויה ביותר, במקביל ליכולתו להתנהל ברגישות הנדרשת במקרים מסוג זה.

שכר טרחת עורך הדין בתיק של רשלנות רפואית, נגבה בסופו של ההליך. הוא מחושב על פי גובה הפיצויים בהם זכה הלקוח ועומד על 30%-25% מסכום הפיצוי. אם הפיצוי לא הושג, הלקוח פטור מתשלום שכר הטרחה לעורך הדין.

לרוב סכום הפיצויים המגיע ללקוח מעגן בתוכו את ההשתתפות המינימלית (העומדת על כ-17.5%) מצד הנתבע או חברת הביטוח שלו, בשכר טרחת עורך הדין של התובע. במילים אחרות, הלקוח צריך לשאת בהפרש בלבד ולא בשכר הטרחה כולו.

לסיכום, ניתן לומר שהגשת תביעת רשלנות רפואית היא מסע שסופו אינו ידוע, אך לאור מקרי התביעה הרבים שהתרחשו בשנים האחרונות ופסקו פיצויים לטובת נפגעי רשלנות רפואית. כנראה שהנחישות משתלמת.

אנו במשרד AS – ענבל אפללו ששי בעפולה, מתמחים בתביעות מסוג זה ונשמע לעמוד לרשותכם. צרו קשר.

מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בלידה
רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה תוכן עניינים לידה היא אחד מאירועים היותר מרגשים ומשמחים בחיים, אולם, יחד עם זאת היא טומנת בחובה סיכונים, גם בעידן המיילדות המודרנית.

לכתבה המלאה »