עורך דין תביעת נכות כללית נגד ביטוח לאומי

טיפולי שיניים הם טיפולים אותם עובר כמעט כל אדם מספר פעמים במהלך חייו. רשלנות רפואית בטיפולי שיניים עשויה לגרור השלכות הרסניות עבור המטופל. זאת, הן מבחינת כאב וסבל עצומים שעשויים לפגוע באכילה בשינה ובתפקוד התקין של המטופל, הן בגרירת הוצאות גבוהות של תיקון הנזק שנגרם, והן מבחינה אסתטית וויזואלית.

אולם, לא תמיד פשוט להוכיח שהטיפול שניתן אכן היה רשלני, ושהנזק שנגרם לכם היה תוצאה ישירה של הטיפול הרשלני ולא בשל גורם אחר. אם אתם חושבים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, או נמצאים בעיצומה של ניהול תביעה שכזו, יש לנו מידע חשוב עבורכם.

תוכן עניינים

מהי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים?

רשלנות רפואית במתן טיפול שיניים קורת במצב בו הרופא או נותן הטיפול חרג ממידת הזהירות הסבירה המקובלת והמצופה ממנו במתן הטיפול, וכתוצאה מכך, נגרם נזק למטופל אשר לא היה נגרם לולא מתן הטיפול. מדובר בטיפולים מסוג ביצוע השתלות, עקירות שיניים, טיפולי שורש, וכן טיפולים אסתטיים כגון יישור והלבנת שיניים.

גם בחירה בהליך רפואי לא מתאים עשויה לעיתים להיחשב רשלנית, אפילו אם ביצועו היה תקין. כמו כן, אי מסירה של מידע קריטי הדרוש למטופל לצורך בחירה בין דרכי טיפול שונות עשויה להיחשב כרשלנות בפני עצמה.

אילו תנאים צריכים להתקיים על מנת לקבוע רשלנות ברפואת שיניים?

את התנאים להתקיימות עוולת הרשלנות קובעות פקודת הנזיקין משנת 1968, ופסיקת בתי המשפט לאורך השנים. התנאים, כפי שאנו מכירים אותם כיום בהקשר של רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט הנם:

1. קיומה של חובת זהירות

התנאי הראשון הוא שהמזיק חב בחובת זהירות לניזוק. כלומר, קביעה לפיה על המזיק לנקוט באמצעי זהירות סבירים אם הוא צופה שייגרם נזק לניזוק.  בתי המשפט מתייחסים לתביעות ברשלנות רפואית באופן שונה מתביעות כנגד בעלי מקצוע אחרים, בהן יש להוכיח את התקיימות תנאי זה. בית המשפט קבע בפסיקתו לאורך השנים כי מתקיימת ברירת מחדל לפיה רופאים ואנשי צוות נוספים האמונים על טיפול באדם חבים בחובת זהירות כלפיו. קיום חובת זהירות זו תישלל רק במקרים חריגים.

2. הפרה של חובת הזהירות

היסוד המרכזי בעוולת הרשלנות. על התובע להוכיח כי המזיק הפר את חובת הזהירות שחב לניזוק בכך שאמצעי הזהירות בהם נקט היו מתחת לגדר הסביר בנסיבות העניין. זהו יסוד ההתרשלות, אותו יש להוכיח בצורה עובדתית, לרוב על ידי חוות דעת מומחה אשר תראה לבית המשפט שהטיפול שניתן אינו סביר ביחס לתחום מומחיותו של הרופא או נותן הטיפול הספציפי שניתן. בית המשפט יחליט לגבי סבירות פעולת הרופא בין היתר בהתחשב בפרקטיקה הנוהגת והנורמות המקובלות ע"י רופאים אחרים באותה עת.

התרשלות עשויה להיות גם במחדל, במידה ופעולה בהתאם לסטנדרט הזהירות הסביר והמקובל לא ננקטה על ידי הרופא או המטפל. למשל, רופא שיניים אשר ללא סיבה מוצדקת נמנע מלבצע בדיקה חשובה לפני ביצוע הטיפול, אשר הפרקטיקה הנוהגת היא לבצעה.

3. קיומו של נזק

הניזוק סבל נזק כתוצאה ממעשי הרשלנות. פקודת הנזיקין מגדירה נזק כאבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". כלומר, מדובר בהגדרה רחבה ביותר. בפסק הדין התקדימי בעניין גורדון, כבוד השופט בדימוס אהרון ברק קבע עד כמה הגדרת יסוד הנזק בפקודה היא רחבה ומכילה, עד כדי שהיא כוללת אפילו "שלילת נוחות גופנית, סבל נפשי ופחד, שאין להם ביטוי פיסי". (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון פ"ד לט(1), 113))

עורך דין טוב המתמחה ברשלנות רפואית יודע לזהות את כל ראשי הנזק אשר זכאי הלקוח לפיצוי בגינם כתוצאה מטיפול רשלני, ולא להשמיט אף אחד מהם מכתב התביעה. בכך מסייע עורך הדין ללקוח לממש את זכותו לקבלת פיצוי עבור מלוא הנזק שנגרם לו.

4. קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין קרות הנזק

לאחר שהוכח כי התנהלות הנתבע הייתה רשלנית, וכי לתובע נגרם נזק, יש להוכיח בנוסף כי התנהגותו הרשלנית של המזיק היא זו שגרמה לנזקו של הניזוק ולא סיבה אחרת. יסוד הקשר הסיבתי נחלק לשתיים. ראשית, קשר סיבתי עובדתי בוחן זיקה פיזית – האם הנזק היה נגרם ללא התנהגות המזיק (מבחן ה”סיבה שבלעדיה אין”). שנית, הקשר הסיבתי המשפטי, אשר נועד למקד את השופט מבין הגורמים העובדתיים שהסבו את הנזק רק באלו שהמשפט רואה בהם גורמים רלוונטיים ושמשרתים את מטרות החוק.

יסוד הקשר הסיבתי נחשב מבין הקשים והמורכבים ביותר להוכחה, והטענה כי אין קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם היא טענה נפוצה ביותר בקרב רופאים אשר נתבעים בטענת רשלנות רפואית.

את מי אפשר לתבוע במקרה של רשלנות רפואית בטיפולי שיניים?

בתביעת רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, אפשר לתבוע כל גורם אשר לקח חלק בהענקת הטיפול למטופל שניזוק. כלומר, לא רק רופא אלא גם אסיסטנט, מרדים וכו’. זאת, שכן הם חבים אחריות אישית כלפי המטופל. בנוסף לכך, במסגרת אחריות שילוחית ניתן לתבוע את המוסד הרפואי אשר הוא המעסיק של המטפל, ומכוח כך ערב למעשיו ומחדליו. לדוגמה, בית חולים, מרפאה, קופת חולים וכו’. זוהי אחריות שקשה מאוד למוסד הרפואי להתנער ממנה.

לדוגמה, בעניין ארטו נתבעו בגין רשלנות רפואית גם הרופאים שביצעו את הטיפול וגם קופת חולים מכבי. קופת החולים טענה כי אינה צריכה לשאת באחריות עבור המעשים הרשלניים של הרופאים מטעמה, כיוון שהם עובדים אצלה כ"רופאים עצמאיים", ויתרה מכך – התובע חתם על כתב הסכמה מראש אשר פוטר את מכבי משאת באחריות למעשי הרופאים. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי האחריות השילוחית עומדת בעינה. (ת"א (ירושלים) 776/94 עזבון המנוח רון ארטו נ' ד"ר מלימובקה, תק-מח 97(2), 3001)

כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית עקב רשלנות רפואית בטיפול שיניים?

תביעת רופא שיניים או גורם אחר אשר התרשל במתן טיפולי שיניים הנה הליך בעל מספר שלבים:

  1. שלב ראשון – איסוף החומר הרפואי המבסס את יסודות התביעה. בעיקר את יסוד הנזק והקשר הסיבתי עליהם פירטנו קודם לכן. את החומר הרפואי מקבלים מהרופא או הגורם האחר שנתן את הטיפול שבגינו הוגשה התביעה, או מהמוסד הרפואי. חלה עליהם חובה לתעד בכתב את הטיפול ולהעביר למטופל שביקש זאת רשומה רפואית ובה כל המסמכים הרלוונטיים למצבו הרפואי. מדובר בתיעוד של כל האירועים לפי סדר כרונולוגי, צילומים של לפני ואחרי וכו’. חשוב מאוד להתייעץ עם רופא לפני ביצוע כל טיפול נוסף בפה או בשיני התובע לפני הגשת התביעה על מנת שלא תתבצע פגיעה בראיות התביעה.
  2. שלב שני – חוות דעת מומחה רפואת שיניים. כיוון שבית המשפט אינו בעל מומחיות רפואית, סעיף 15(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018 קובע שעל בעל דין לצרף כנספח לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונתו להסתמך עליה במהלך המשפט. כלומר, על התובע לצרפה לכתב התביעה כתנאי להוכחת תביעתו. חוות הדעת מתבססת על החומר הרפואי, מתארת את עובדות המקרה לפי סדר כרונולוגי, ולאחר מכן את ממצאי ומסקנות המומחה. מטרת חוות דעת המומחה היא לקבוע האם הייתה רשלנות רפואית, ואם כן, מהו הנזק שנגרם והיקפו, האם הנזק הפיך או בלתי הפיך, ופעמים רבות גם את קיום יסוד הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.
  3. שלב שלישי – הגשת התביעה לבית המשפט המתאים בהתאם לגובה הנזק שכתוב בכתב התביעה ביום הגשתה, בצירוף חוות הדעת הרפואית. במקרה של תביעת רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, התביעה תוגש לבתי משפט השלום אם סכום התביעה הוא עד 5 מיליון ש"ח ביום הגשת התביעה, ואם היא מעל לסכום זה היא תוגש לבית המשפט המחוזי.

משרד עורכי דין לתביעות רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

חושבים שנגרם לכם נזק בעקבות טיפול שיניים רשלני אבל לא בטוחים כיצד לממש את זכאותכם לפיצוי, או שאינכם יודעים איך לתבוע רופא שיניים באופן עצמאי? למשרדנו A.S Law Firm יש ניסיון רב שנים בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית בכלל ורשלנות רפואית בטיפולי שיניים בפרט, ונשמח לסייע לכם לעבור את שלבי ההליך המורכבים ולספק לכם ליווי מקצועי לכל אורך הדרך. צרו קשר.

שאלות ותשובות

בתביעה על רשלנות רפואית בטיפולי שיניים ניתן לקבל פיצויים נזיקיים שמטרתם להשיב את מצב הנפגע לקדמותו כשהיה לפני הפעולה המזיקה.

הפיצויים הנזיקיים מבוססים על גישת הצדק המתקן, לפיה נזקו של הניזוק הוא זה שיקבע את סכום הפיצויים, לא התנהגותו של המזיק (בניגוד לפיצויים עונשיים למשל). לכן, אין גבול לסכום הפיצוי שיכול להינתן בגין תביעת רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. הגדרת ראשי הנזק האפשריים נקבעה בפסיקה כרחבה ומכילה ביותר ועשויה לכלול בתוכה גם אבדן נוחות גופנית, שלילת נוחות, סבל נפשי פחד, תשלום עבור טיפולים לתיקון הנזק ועוד.

תביעת רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, כמו כל תביעת רשלנות אחרת, כפופה לתקופת ההתיישנות של 7 שנים מרגע קרות הנזק, כפי שקבוע בסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות משנת 1958. מרוץ ההתיישנות נעצר רק בעת הגשת תביעה.

לא כל נזק שנגרם כתוצאה מטיפול שיניים הוא בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית. לכן, על מנת לברר האם יש לכם "קייס" לתביעה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה ברשלנות רפואית בשיניים, המתמחה בנושאים הקשורים לפגיעה בחלל הפה.

עורך הדין יחליט האם יש מקום להתקדם עם התיק, ומי הם המומחים המקצועיים הטובים ביותר שכדאי לבקש מהם חוות דעת בנושא. בהמשך, הוא יהיה אחראי על הגשת התביעה וייצוג זכויות התובעים לאורך כל התהליך. 

הצד הנתבע במקרי רשלנות רפואית בשיניים, הוא רופא השיניים שביצע את הטיפול, בעל מרפאת השיניים הפרטית בה מועסק הרופא, או קופת החולים המעסיקה את הרופא. הצד הנתבע מגיש באמצעות נציגו המשפטי כתב הגנה ובו חוות דעת מקצועיות, נגדיות לאלה של התביעה.

בתשלום כספי הפיצויים לצד התובע, אם בית המשפט פסק כאלה, נושאות חברות הביטוח של הנתבעים, אשר מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית. 

גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית, כמו בתביעות נזיקין אחרות, מחושב על פי ראשי נזק כגון: עלויות של תרופות, טיפולים או עזרה בניידות להם זקוק המטופל ויזדקק בעתיד בעקבות הפגיעה. כמו כן, משולמים פיצויים עבור אובדן כושר השתכרות ופגיעות כמו כאב, סבל ועוגמת נפש.

כשניגשים להגיש תביעת נזיקין בבית המשפט, יש לקחת בחשבון שישנן עלויות שונות, וזאת לצד העובדה שהפיצוי הכספי אינו מובטח מראש. עלות ההליך, כוללת איסוף מסמכים, תשלום אגרת תביעה לבית המשפט על סך 800-1,800 שקלים על פי סוג הערכאה, עלויות עבור חוות דעת רפואיות, שהכרחיות לבניית התיק, מתחילות בסכום מינימלי של 6,000 שקלים ועשויות להגיע עד לסכום מקסימלי של 20,000 שקלים. 

שכר טרחת עורך הדין בתיק של רשלנות, נגבה בסופו של ההליך ושיעורו כ- 25%-30% מסכום כספי הפיצויים. אם הפיצוי לא הושג, הלקוח פטור מתשלום שכר טרחת עורך הדין. 

לסיכום, חשוב לחשוב היטב לפני תביעת רשלנות בשיניים ולשקול על כף המאזניים כדאיות, עלות מול תועלת וסיכויי הצלחה, אם החלטתם ללכת על תביעה שכזו, תצטיידו בעורך דין עם מוניטין בתחום, בהצלחה.

אולי יעניין אותך

עורך דין ביטוחים
עורך דין ביטוחים

עורך דין ביטוחים תוכן עניינים נדמה לכם שהיחס שאתם מקבלים מחברת הביטוח מעולה כל עוד אתם משלמים, אבל מתהפך ב-180 מעלות כשאתם מנסים לתבוע? זו

לכתבה המלאה »
דיני ביטוח
דיני ביטוח

דיני ביטוח: דעו את זכויותיכם תוכן עניינים ברגעי האמת, כשהבית נפרץ או מוצף במים, הרכב נגנב או צריך לעבור ניתוח מורכב, עברתם תאונת עבודה או

לכתבה המלאה »