משרד עו"ד בעפולה » תביעה ייצוגית

תביעה ייצוגית

חוק תובענות ייצוגיות משנת 2006 בא לתת מענה לבעיה חברתית רחבה של חברות וגופים מוסדיים אשר מבצעים הפרות חוק ובכך מרוויחים הון תועפות. אלא שההפרות הנן קטנות ולעתים עד בלתי נראות כלפי כל אדם ואדם, אך הנזק המצטבר הוא עצום. רוצים לדעת מה ההגדרה של תביעה ייצוגית, האם יש לכם עילה להגיש אחת כזו והאם זה בכלל משתלם לכם? ריכזנו עבורכם כל מה שחשוב שתדעו לגבי ההליך.

מהי תובענה ייצוגית / תביעה ייצוגית?

מחשבה נפוצה ושגויה של רבים היא שתובענה נחשבת לייצוגית כאשר יש מספר רב של תובעים. למעשה, מבחינה עקרונית, יכולה להיות תביעה שבה אלף תובעים שאינה תובענה ייצוגית, ותביעה של עשרה תובעים שהנה תובענה ייצוגית. מה שהופך תובענה לייצוגית היא שישנו תובע אחד (לרוב) שהוא התובע המייצג עבור קבוצה של נפגעים, אשר לא אישרו לו לתבוע עבורם, ושמם אינו מופיע כתובעים בכתב התביעה אלא שמו של התובע הייצוגי בלבד. ברוב המקרים, חברי הקבוצה בכלל אינם מודעים לכך שמוגשת אותה תביעה, ולעתים זהותם כלל אינה ידועה.

באילו מקרים אפשר להגיש תובענה ייצוגית?

ניתן להגיש תובענה ייצוגית רק בנושאים אשר מפורטים בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, או בנושאים אשר נקבע באופן מפורש בחוק אחר כי ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעניינם. חלק מהעניינים בגינם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית הם: תביעות צרכניות, תביעה בגין הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, תביעות ביטוח, בנקאות, ניירות ערך, תביעות בגין הפליה בעבודה או מתן שכר לא שווה לעובד ולעובדת, תביעות נגד מעסיק בגין הפרת זכויות נוספות של עובדים, תביעה בגין הפליית אנשים עם מוגבלויות, תביעות על הפרות בנושא איכות הסביבה ועוד.

איך מגישים תובענה ייצוגית?

בשביל שתובענה תתנהל בבית המשפט כייצוגית, יש לקבל ראשית את אישור בית המשפט. לכן, ההליך מחולק לשני שלבים. השלב הראשון הוא בקשה לאישור תביעה ייצוגית, ובמידה והבקשה התקבלה השלב השני הוא ניהול התביעה עצמה. על התובע הייצוגי להגיש אתה תביעה לבית המשפט בעל הסמכות העניינית והמקומית לטפל בתובענה את כתב התביעה (כמו בכל תביעה). אלא שיחד עם כתב התביעה, על התובע הייצוגי להגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית, לאחר שבדק בפנקס התובענות הייצוגיות האם הוגשה או אושרה תובענה ייצוגית אשר מעלה שאלות משפטיות או עובדתיות זהות או דומות לזו שהוא מגיש. אם כן, עליו לציין את פרטיה בבקשתו לאישור.

מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית?

חוק תובענות ייצוגיות קובע כי מי שיכול להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשם קבוצה שנפגעה הם אדם פרטי, רשות ציבורית או ארגון. בשביל שאדם פרטי יוכל להגיש תובענה כייצוגית, הוא צריך להראות שיש לו עילה אישית בתביעה. רשות ציבורית או ארגון לעומת זאת, צריכים להוכיח שהתביעה היא בתחום אחת המטרות הציבוריות שבתחום פעולתם. בנוסף לכך, כל ארגון שהוא אינו המועצה הישראלית לצרכנות יצטרך גם להוכיח כי קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם פרטי. בנוסף, כל מי שמגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית יצטרך להוכיח שהתובענה מעלה שאלות משפטיות או עובדתיות מהותיות המשותפות בין חברי הקבוצה הפוטנציאלית.

האם ניתן להגיש תביעה על נושא שכבר הוגשה בו תובענה ייצוגית?

ברגע שאדם נכלל בקבוצה המוגדרת של תובענה ייצוגית, ובמידה והוא פספס את הזדמנותו לצאת ממנה, זכות התביעה שלו בנושא זה נחסמת. זאת, כיוון שהמודל של תובענה ייצוגית מתעדף את הצדק הקבוצתי על פני הצדק האישי. אולם, ברוב המקרים בנסיבות בהן מוגשת תובענה ייצוגית ממילא לא משתלם להגיש תובענה אישית כיוון שלרוב מדובר בנזק קטן יחסית אשר לא מצדיק את הוצאות ניהול ההליך. לכן נוצר האפיק הייצוגי מלכתחילה.

בנוסף, ברגע שאושרה תובענה ייצוגית בעניין מסויים, לא ניתן יהיה לנהל תובענה ייצוגית נוספת באותו עניין, ובית המשפט יאחד את הדיונים בבקשות במקרה הטוב או ימחק את אחת הבקשות במקרה הפחות טוב (בד”כ את זו שהוגשה מאוחר יותר). לכן כאשר יש עילה שנראית כמתאימה לתובענה ייצוגית, רצוי לתת לעורך דין לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות האם כבר הוגשה תובענה זהה, ואם הוא מצא שלא, אז למהר ולהגישה לבית המשפט לפני שתוגש על ידי אדם אחר.

מה התנאים לאישור התביעה הייצוגית?

החוק קובע כי בית המשפט רשאי לאשר תובענה כייצוגית בהתקיים כל התנאים הבאים:

התובענה מעוררת שאלות עובדתיות או משפטיות מהותיות אשר משותפות לכל חברי הקבוצה.
יש אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.
תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לנהל את ההליך בנסיבות העניין.
סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

אם מצא בית המשפט כי לא כל התנאים הללו מתקיימים, אולם ניתן לקיימם באמצעות החלפת התובע המייצג או עורך דינו, רשאי הוא לאשר את התובענה ולהורות על החלפתם.

בנוסף לכל אלו, בכל מקרה בו התובענה הוגשה נגד המדינה או רשות מרשויותיה, צריך לראות שהיא אינה נופלת במסגרת ההגנות הרבות תחתיהן חוסה המדינה במסגרת החוק.

היתרונות של התביעה הייצוגית

תובענה ייצוגית היא הלכה למעשה הפתרון היחיד למצבים בהם נגרם נזק למספר רב של נפגעים, אולם בשל הוצאות ההליך המשפטי, לאף אחד מהנפגעים לא משתלם מבחינה כלכלית לתבוע בגינו ולזכות בצדק מתקן עבור העוול שנגרם לו. בנוסף, האפיק של תובענה ייצוגית מונע מראש מקרים כאלו של הפרות חוק "קטנות" עבור קבוצה גדולה של אנשים. המוניטורינג שעושים עורכי הדין והתובעים היצוגיים יוצר אפקט הרתעה גדול, עכשיו כשחברות, מוסדות ובעלי עסקים מודעים לכך שהם עשויים לשלם ביוקר בגין הפרות כאלו. כך מושג צדק חברתי דרך מערכת המשפט.

הדבר הנפלא הזה מתאפשר בזכות יתרון נוסף של התביעה הייצוגית, והוא העובדה שהתובע הייצוגי מקבל פיצוי גבוה משמעותית משאר חברי הקבוצה שנפגעו, וגבוה משמעותית מהפיצוי שהיה מקבל לו היה מגיש תביעה אישית בלבד באותו עניין. עובדה זו מהווה תמריץ לנפגעים לאתר ולהגיש תביעות ייצוגיות בגין אותן עוולת שנגרמו להם ולאנשים נוספים מאותה הפרת חוק.

הדרכים לסיים תביעה ייצוגית: פשרה, הסתלקות או פסק דין

הדרך שבה מסתיימת התביעה הייצוגית היא משמעותית ביותר עבור התובע הייצוגי מבחינת התגמול שיקבל, משך ניהול ההליך ובהתאם לכך גם הוצאותיו. חשוב לדעת מה הם האתגרים שעומדים בפני תובע בהליך ייחודי זה, על מנת להצליח ולהשיג את התוצאה הרצויה ביותר.

פשרה:

בשונה מהליך רגיל, בתובענה ייצוגית לתובע המייצג ולנתבע אין אינטרסים מנוגדים, אלא אינטרס משותף – להתפשר. לתובע הייצוגי לא תמיד משנה האם הפשרה מהווה פיצוי הולם עבור חברי הקבוצה, אלא הוא מעוניין לסיים את ההליך במהרה כדי שיוכל לקבל את הפיצוי על ניהולו ולצמצם הוצאות משפט. זאת, יחד עם העובדה שחברי הקבוצה אינם נמצאים בבית המשפט ולעיתים כלל אינם יודעים על ניהול ההליך, מהווים מצע לקנוניה ולסגירת פשרות אשר מפקירות את חברי הקבוצה עליהם ההליך בכלל נועד להגן.

לכן בהליך זה בית המשפט המהווה מעין נאמן עבור חברי הקבוצה וערכי הציבור, וקיים מנגנון של אישור הסכם פשרה. בית המשפט יאשר פשרה רק אם מצא כי היא ראויה, הוגנת וסבירה בנסיבות המקרה, וכי סיום ההליך באמצעות פשרה הנו הדרך היעילה וההוגנת לסיימו בנסיבות העניין. כמו כן, כברירת מחדל, בית המשפט יאשר פשרה רק לאחר שקיבל חוות דעת מומחה שמינה, בעל מומחיות רלוונטית לעניין. בית המשפט חייב לפרסם הודעה בדבר הבקשה להסדר הפשרה, וחברי הקבוצה וגופים ציבוריים שהחוק מגדיר רשאים להתנגד להסדר הפשרה תוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה. רק לאחר שאישר את הפשרה, יקבע בית המשפט גמול לתובע המייצג ושכר טרחת עו"ד.

הסתלקות:

בניגוד להליך רגיל, על מנת שתובע יוכל להסתלק מתביעה ייצוגית או אפילו מבקשה לאישור תביעה כייצוגית עליו לקבל את אישור בית המשפט. כלומר, אם התובע הייצוגי מגיע להחלטה שלא משתלם לו להמשיך בניהול ההליך או שהוא אינו מעוניין בכך מסיבה אחרת – בית המשפט יכול לדחות את בקשת ההסתלקות שלו ולחייב אותו להמשיך בתביעה. אולם, לרוב זה לא קורה כיוון שבית המשפט יכול גם לקבל את ההסתלקות ולחפש תובע ייצוגי אחר.

הסתלקות יכולה להיות גם מתוגמלת, לפי שיקול בית המשפט, לפי שני קריטריונים – האם הייתה בתובענה עילת תביעה לכאורה, והאם היא הביאה תועלת לחברי הקבוצה. אם לדוגמה שוכנע בית המשפט כי לא היה מדובר בתובענת סרק וכי בעקבות הגשת התובענה הנתבעים נקטו בפעולות לתיקון העוול שנגרם לקבוצה או מניעתו לעתיד, רשאי הוא לפסוק תגמול כספי לתובע הייצוגי ועורך דינו למרות ההסתלקות.

פסק דין:

כמו בכל הליך אחר, לעיתים התובענה הייצוגית מנוהלת עד סופה, כשבסיומה, בית המשפט נותן פסק דין וקובע גם את התגמול לתובע הייצוגי ועורך דינו בגין ניהול ההליך. פסק הדין יפורסם לחברי הקבוצה באמצעות הודעה. בית המשפט רשאי לתת גם הוראות לגבי ביצוע פסק הדין, ואפילו להורות על הגשת דין וחשבון סופי המוכיח בפני בית המשפט שפסק הדין אכן בוצע על ידי הצדדים.

פשרה, הסתלקות או פסק דין הנם מחייבים עבור כל חברי הקבוצה שבשמה נוהלה התובענה הייצוגית, ומונע מהם וכמובן מהתובע הייצוגי להגיש כל תביעה נוספת (אישית או ייצוגית) באותה עילה בעתיד.

עורך דין המתמחה בתחום התובענות הייצוגיות יכול לסייע לכם להעריך את סיכויי התביעה שבידכם. במידה ותחליטו להגישה, עו"ד תביעות ייצוגיות ידע לנהל בצורה המיטבית את ההליך המורכב הזה כבר משלב הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ועד לקבלת ההחלטה האם לסיים את ההליך בפשרה, להסתלק או להילחם כל הדרך עד לקבלת פסק דין. למשרדנו A.S Law Firm מומחיות וניסיון של שנים בתחום התובענות הייצוגיות ונשמח לעמוד לרשותכם כבר משלב בניית האסטרטגיה ועד לסיום ההליך בתוצאה האופטימלית עבורכם.

שאלות ותשובות

כמה עולה להגיש תובענה ייצוגית?

במסגרת מתווה פשרה עם ועדת החוקה של הכנסת, ב-2018 תוקנו תקנות בית המשפט (אגרות) ונקבע כי בעת הגשת תובענה ייצוגית, על המבקש לשלם אגרה בסכום של בין 2,000 ל-6,000 שקלים (תלוי בבית המשפט אליו מוגשת התובענה). בסיום ההליך, תשולם אגרה נוספת בסכום גבוה יותר. אלא שהפעם, במידה והתובענה התקבלה באופן מלא או חלקי, מי שישלם אותה הנו הנתבע, אשר גם ישפה את המבקש על החלק הראשון של האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה למדד. במידה והתובענה הוגשה בנושאים חברתיים חשובים כגון איכות הסביבה, איסור הפליה, דיני עבודה, פגיעה באנשים עם מוגבלויות ועוד, יינתן פטור מוחלט מאגרה.

מה שכר טרחת עורך דין בתביעה ייצוגית?

שכר טרחת עורך דין בתביעה ייצוגית נקבע על ידי בית המשפט ולא על ידי עורך הדין, ולעורך הדין אסור לקחת יותר ממה שבית המשפט הורה. שכר הטרחה יקבע על פי מספר שיקולים כגון התועלת שהפיקה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, מורכבות ההליך, ההוצאות שהוציא עורך הדין המייצג האופן שבו ניהל את ההליך ועוד.

מי משלם על תביעה ייצוגית?

במידה והתביעה התקבלה ולו באופן חלקי או אושרה פשרה, וגם בחלק ממקרי ההסתלקות, לרוב מי שיישא בשכר טרחת עורך הדין ובתשלום האגרות לבית המשפט הוא הנתבע ולא התובע הייצוגי. אם בית המשפט יקבע כי מדובר היה בתביעת סרק, מי שעתיד לשאת בהוצאות הנו התובע הייצוגי.